הצד האפל של הקרמבו
- vanronz
- Nov 16, 2023
- 1 min read
מהרגע הראשון ידעתי שהיא האחת .איתה אני רוצה לבלות את כל חיי. נועה ואני בחדר אחד קטן. שנינו מול העולם כולו.
הזמן עבר.
התפתחנו.
עם השנים עלו שאלות וספקות.
על אהבה. על החיים המשותפים. על קולינריה.
חיכוכים. תהיות. השגות.
דברים קטנים ברומו של עולם.
קראתי. למדתי. הקשבתי לתקשורת הנכונה. לא לזו שמשדרת רק פייק.
גיבשתי מוסר ודעה מוצקה.
הבנתי מה עושה טוב ומי לא.
את הקרמבו אוכלים קודם כל מלמעלה. מהקרם.
גם נועה קראה. גם נועה למדה. הקשיבה לתקשורת האחרת הנכונה. לא זו שמשדרת רק פייק. גיבשה מוסר ודעה מוצקה.
הבינה מה חייבים לתקן.
את הקרמבו אוכלים קודם כל מלמטה. מהביסקוויט.
הכל ברור. אין מה להתווכח.
וכל מי שחושב אחרת הוא טיפש או שעבר שטיפת מוח.
במוצאי שבת היינו נפגשים בסלון.
עומדים זה מול זו.
משני צידי החדר.
רבים.
״אתם, אנשי הקרמבו של מעלה, זורקים לפח מסורת של אלפיים שנה״, היא הייתה מטיחה בי,״אתם שכחתם מה זה לאהוב קינוחים״.
״מי אתם, אנשי הביסקוויט, שתדברו על מה ששכחנו או לא שכחנו?״, הייתי עונה לה, ״אתם שמעולם לא שלחתם את הבנים שלכם להקציף ביצים או להזליף שוקולד חם״.
מכאן המצב הסלים.
ימים שלמים לא דיברנו בינינו, וכשזה כן קרה היו אלה שיחות קשות על ניצול חשבון הבנק המשותף לטובת קידום אינטרסים אישיים, האשמות על סרבנות בכל הנוגע לריקון סדיר של הזבל מפחי האשפה, עד כדי פגיעה בכשירות הבית לעמוד בהצלחה בבדיקת פתע תברואתית כלל אזורית.
עד שבוקר אחד, ב 7 באוקטובר, יצא שרץ ענק מהביוב ובלע את כל הקרמבו בביס אחד.
כלום לא נשאר.
רק נועה ואני לבד בחדר אחד קטן.
שנינו נגד כל העולם.
댓글